מה גורם לרופאים להתנהג אליכם בקשיחות

מחקר שערכה לאחרונה ד”ר רעות שוהם בעבודת דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בחן את אופן התמודדותם של רופאים בקונפליקטים עם מטופלים, דרך הגישות הנהוגות בפסיכולוגיה חברתית. במחקר, שנערך בהנחיית פרופ’ יוסף שורצולד מהמחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן, השתתפו 211 רופאים מאחת מקופות החולים, בהם רופאים ראשוניים ורופאים יועצים. אלו השיבו על סדרת שאלונים, ובהם שאלון הבוחן את “אופני ההשפעה” של הרופאים – דהיינו האופן שבו היו נוהגים נוכח קונפליקט עם מטופל. במחקר נכללו ארבעה סוגי שאלונים שהציגו ארבעה קונפליקטים שונים.
מחקר שערכה לאחרונה ד”ר רעות שוהם בעבודת דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בחן את אופן התמודדותם של רופאים בקונפליקטים עם מטופלים, דרך הגישות הנהוגות בפסיכולוגיה חברתית. במחקר, שנערך בהנחיית פרופ’ יוסף שורצולד מהמחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן, השתתפו 211 רופאים מאחת מקופות החולים, בהם רופאים ראשוניים ורופאים יועצים. אלו השיבו על סדרת שאלונים, ובהם שאלון הבוחן את “אופני ההשפעה” של הרופאים – דהיינו האופן שבו היו נוהגים נוכח קונפליקט עם מטופל. במחקר נכללו ארבעה סוגי שאלונים שהציגו ארבעה קונפליקטים שונים.

העבודה, שנתמכה על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, בחנה בין השאר את האסטרטגיות שבהן משתמשים רופאים במגע עם מטופלים, בהסתמך על תיאוריות מתחום ההשפעה הבין-אישית שנחקרו בעבר בעיקר בין מנהלים ועובדים, הורים וילדים ומורים ותלמידים.

בין השאר נמצא קשר בין משתנה המגדר של הרופאים לבין אופן ההתמודדות עם קונפליקט – רופאות מקדישות זמן רב יותר למטופלים ומשוחחות איתם יותר. “רופאים, בהשוואה לרופאות, נטו יותר לאמץ אסטרטגיות קשות במגע עם מטופלים. כמו כן, רופאים שמרנים ורופאים מבוגרים יותר העדיפו את האסטרטגיות הקשות יותר במגע עם מטופלים”, אומרת שוהם. ממצאים אלו מתקשרים למחקרים קודמים שבהם נמצא כי רופאות מקדישות יותר זמן למטופלים ומשוחחות איתם יותר.
 

תוכן הקונפליקט השפיע אף הוא על התנהגותם של הרופאים: רופאים נטו לאמץ דפוס סובלני ומתחשב יותר בקונפליקט קליני ודפוס כועס בקונפליקט ביורוקרטי שבו חילוקי דעות על נוהלי עבודה וטיב השירות, למשל סביב תור לא מוזמן, חידוש מרשם או בקשה לאישור רפואי.

עוד נמצא כי כוחו הנתפס של המטופל השפיע על הרופאים: בדומה למגמה שאובחנה גם בקשרים בין מנהלים לעובדיהם, ככל שרופאים הרגישו שאין להם כוח מול המטופל, הפעילו בעצמם יותר כוח. “יש מצבים שבהם רופא עשוי להרגיש חלש יותר, למשל מול מטופל שיש לו יותר מידע, וכדי לפצות על תחושת היעדר הכוח יפעיל אותו רופא יותר כוח מול המטופל. עם זאת, רופאים שהאמינו כי למטופל זכות לאוטונומיה ולהשתתפות בקבלת ההחלטות הרפואיות היו יותר סבלניים”, מסבירה שוהם.

רגישות למעמד היתה משתנה נוסף שהשפיע על אופן התנהגותם של רופאים במגע עם מטופלים. לדברי שוהם, “רופאים מאוד רגישים למעמדם כתוצאה מהשינויים שחלו במעמד הרופא לאורך השנים, ולכן ברגע שיחושו איום על מעמדם, למשל מצד מטופל מתגרה, יעדיפו אסטרטגיות קשות יותר במגע עמו. כשיש ערעור על מעמדו של הרופא, למשל כשהמטופל פונה בבקשה לעזרה למזכירה הרפואית או מנסה להפעיל פרוטקציה או מאיים בתביעה או מערער על דעתו בהבאת מידע חדש מהאינטרנט, זה עשוי לעורר אופני התנהגות קשים יותר אצל הרופא”.

המחקר בחן גם הבדלים בין רופאים שלמדו בישראל לאלו שלמדו בחו”ל ומצא כי בוגרי הארץ נוטים להיות רכים יותר בקונפליקטים עם מטופלים. ייתכן שההבדל, לפי שוהם, נעוץ במושג הארגוני המכונה “מרחק כוח” (power distance) השונה תרבותית בין ישראל לנכר. לדבריה, “בישראל מרחק הכוח הוא מהנמוכים בעולם ועובדים מרגישים יותר נוח לדבר עם מנהלים. רופאים שהוכשרו בחו”ל חוו דפוסים המשקפים יותר דיסטנס, מה שמעורר אותם כנראה לאמץ דפוסים קשים יותר במגע עם מטופליהם”.

עוד בחן המחקר הבדלים בין רופאים ראשונים לרופאים יועצים בהתמודדות עם קונפליקטים, אולם השערת החוקרת כי רופאים יועצים יהיו קשים יותר עם המטופלים בהשוואה לרופאים ראשוניים לא הוכחה.

למחקר השלכות יישומיות, לרבות ההמלצה להתייחס לשיטות ההתמודדות עם קונפליקטים עם מטופלים כבר בלימודי הרפואה. “כיום קונפליקטים הופכים לשכיחים יותר בין רופאים למטופלים, אם כתוצאה מאילוצים תקציביים ואם כתוצאה מהטמעת טכנולוגיות שמרחיקות פיזית את הרופא ממטופליו. רופאים צריכים לעבור הכשרה מיוחדת שתכין אותם להתמודד עם הקונפליקטים האפשריים עם המטופלים ולאמץ אסטרטגיות שיובילו להיענות מצד המטופל ולא אסטרטגיות שיפגעו בקשר אתו”.

היחסים בין רופאים למטופלים מתוארים בעבודה סביב שלוש תקופות לאורך ההיסטוריה: עידן הרפואה האישית, המשתרע מהעת העתיקה ועד אמצע המאה ה-20, ובבסיסו היכרות אישית בין הרופא למטופל המבוססת על היכרות מעמיקה וגישה רפואית פטרנליסטית; עידן הרפואה הציבורית, מאמצע המאה ה-20 ועד קרוב לסופה, שבו חלו התפתחות טכנולוגיות ונגישות גבוהה לרפואה לכלל הציבור, אולם גישתם של הרופאים נותרה פטרנליסטית באופייה; ועידן הרפואה המנוהלת, המאפיין את העשור האחרון עד ימינו ומתבטא בהתמקצעות רפואית וטכנולוגית הכוללת מפנים מרחיקי לכת הדורשים התייחסות ספציפית מצד הרופא לסוגיית הקשר עם מטופליו.

מיומנויות ניהול קונפליקטים בין רופאים למטופליהם נלמדות בארץ בין היתר במרכז הארצי לסימולציות רפואיות בתל השומר, שאליו מגיעים צוותים רפואיים מבתי החולים והקהילה וכן סטודנטים לרפואה לצורך תרגולים. כמו כן נלמדות מיומנויות אלה בהכשרות למנהלי מחלקות חדשים בבתי חולים. “יש להכיר בכך שקונפליקטים הם חלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות המודרנית וניהול מושכל שלהם יכול להועיל לכל המעורבים”, מסכמת שוהם.
 

דן אבן, הארץ, 2.9.2012