גשטלט

אנחנו חושבים בתבניות, שאותן גיבשנו במהלך החיים, זהו רעיון המרכזי של זרם הגשטלט בפסיכולוגיה. יש תבניות שיצרנו מתוך חיקוי של ההורים שלנו או מתוך חיקוי של המנהלים שלנו וחלקן זיכרונות, חוויות ופרשנויות שלנו של אירועים. תבנית יכולה, למשל, להיות דעה שיצרנו על התמחות מסוימת או על מטופלים עם אפיון מסוים שמגיעים לקבל טיפול והתבניות משפיעות על ההתנהגות שלנו בהווה ועל קבלת ההחלטות שלנו.

ישנן תבניות שנוצרו בעבר ועדיין מתאימות לנו היום, למשל, אם הגענו מהבית עם תבניות של יושר, הגינות ותרומה לאחר, הן ינחו את ההתנהגות שלנו בהווה. אבל תבניות אחרות גורמות לנו לקבל החלטות שנשענות על חוויות מהעבר שכבר לא מתאימות למציאות שלנו בהווה. בכל יום אני נתקלת בתבניות חשיבה ישנות על מקצועות שונים (למשל, הרדמה, פתולוגיה, דימות, רפואת משפחה) וגם בתבניות חשיבה שגיבש רופא או רופאה על עצמו והוא ממשיך לחשוב דרכן למרות שאינן מתאימות למי שהוא היום. כל עוד הוא ימשיך להחזיק בתבניות אלו, הן יחסמו את הגדילה שלו וההתפתחות וזו תקרת הזכוכית האישית שהוא יצר עבורו.