נו, עכשיו את מבינה למה בחרתי לעבוד בבית חולים שלא נמצא קרוב לבית שלי? כדי שיהיה לי זמן להתקשר אלייך בדרך הביתה ולספר לך איך עבר היום שלי.
ואיך עבר היום שלך, שאלתי.
קשה להיות מנהל. אני עייף בסוף היום. למה אני כל כך עייף?
כי אתה לא מנהל בתקופה האחרונה, עניתי. אתה כבאי. כל בוקר אתה מחנה את האוטו בחנייה של בית החולים, מוציא את המטף מתא המטען ורץ לכבות שריפות. זה מעייף.
עכשיו בטח תגידי לי להאציל סמכויות, הוא אמר.
לא, עניתי. אנחנו לא צריכים עוד כבאים. אנחנו צריכים למנוע שריפות. צריך לחשוב על כל שריפה, לנתח מה גרם לה, איך משנים תהליכי עבודה ונהלים ותהליכי תקשורת ועבודת ממשקים כדי שלא יהיו לנו עוד שריפות כאלו. צריך למפות את המעורבים ולגייס אותם לתהליך. אתה צריך לחזור לנהל.
טוב, טוב, קיבלנו מכונת קפה חדשה למחלקה. מתי את באה?
שלחו לי הודעה