דורותי! הוא שואג עלי בטלפון, אני בא עוד חצי שעה לאסוף אותך, הולכים לחפש את הקוסם ביחד. אתה באמת נוהג כמו סופת טורנדו, מלמלתי לעצמי. מה אנחנו צריכים לבקש מהקוסם?
אני צריך לב, הוא עונה לי. פעם היה לי לב. פעם התרגשתי, פחדתי, שמחתי, התעצבנתי, נגעלתי, התגעגעתי. היום הכל נעלם. הלב שלי אבד. אני כבר מצליח להרגיש כלום. אני כל בוקר קם מהמיטה וצולע לעבודה כמו איש הפח. התקשחתי, התחשלתי, התחזקתי. הכל עובר לידי. אני עובד כמו רובוט, עושה את כל מה שמצפים ממני, כולם מסביבי מרוצים ממני, גם המטופלים שלי וגם הצוות שעובד איתי וגם המנהלים. אבל בפנים אין כלום, אני לא מרגיש שיש לי דופק.
בטח נרדמת לפני הסוף של הסרט, אמרתי.
מה פספסתי, הוא לא מבין.
אין קוסם, אני אומרת.
אין קוסם? הוא שואל מאוכזב.
אין. אין מישהו אחר שיפתור את הבעיות שלך, אני עונה.
ומה לגבי קוסמת?… הוא שואל בהתלהבות.
שלחו לי הודעה